אנחנו משפחה של שמונה: אני, את, שיר (13), הלל, שילה, אוריה, נועם וגילי הקטנה (2). האחריות שלנו היא בראש ובראשונה כלפיהם. המסמך הזה מסביר מדוע ביטול ה"שבע ברכות" היה צעד הכרחי של הגנה, ומדוע ההשוואה לבובה שנתנו הוריי שגויה מיסודה.
היינו שם כולנו. ביקשתי יפה מאנשים לצאת החוצה. התשובה שקיבלתי? "קר בחוץ". אפילו חתנו של אחיך זז רק מטרים ספורים ומיד הדליק עוד סיגריה. הריח נדבק לכולנו.
אתמול, בברית, הוא החזיק סיגריה דלוקה ליד התינוק שלו בתוך האולם. זה הוכיח לי: הוא לא יפסיק לעשן גם אם נבקש. הוא לא מעשן בשבת, אז הוא יכול להפסיק, הוא פשוט בוחר לא להתחשב.
נאלצתי לבטל את האירוח בביתנו. לא כעונש, אלא כהגנה. גם אם הוא יעשן בחוץ, הוא יכניס איתו "עשן מיד שלישית" בבגדים ובנשימה, ישר לתוך הריאות של גילי ושאר הילדים.
לפי ה-CDC וארגוני הבריאות העולמיים, עישון פסיבי ומיד-שלישית הוא סכנת נפשות אמיתית.
הילדים שלנו סופגים את הרעלים האלו גם שעות אחרי שהסיגריה כבתה.
הילדים הם הקורבנות השקטים
41,000 מתים מעישון פסיבי. 0 מתים מבובות.
גם כשהוא מעשן בחוץ, הרעלים (ניקוטין, עופרת, ציאניד) נדבקים לבגדים שלו. כשהוא מחבק את גילי, הוא מעביר את הרעלים האלו ישירות לעור ולריאות שלה.
היהדות מקדשת את החיים. פוסקי הדור היו ברורים מאוד לגבי עישון ונזק לאחרים.
אדם המעשן ליד אחרים מוגדר בהלכה כ"מזיק". הרב משה פיינשטיין והרב אליעזר ולדנברג (הציץ אליעזר) פסקו כי אסור לאדם לעשן במקום בו הוא מזיק לאחרים, ואין לו זכות לטעון "זה המנהג".
יש חיוב הלכתי למנוע נזק. כשאנחנו יודעים שעישון פסיבי הורג (כפי שהמדע מוכיח), הזמנת מעשן לבית סגור היא התעלמות מהסכנה לבריאות המשפחה.
"אסור לאדם לעשן בבית המדרש או בבית הכנסת... וכל שכן בביתו של חברו אם הוא מקפיד על כך."
- מבוסס על פסקי ה"ציץ אליעזר" וה"אגרות משה"
למה ההשוואה הזו שגויה ומסוכנת?
מיטל, את השווית את ההגנה שלי מפני העשן למתנה של הוריי (בובת חזיר הבר לילד). בואי נבחן את זה אובייקטיבית, לפי ההלכה ולפי המציאות.
מוכח מדעית: סרטן, אסתמה, SIDS.
זו בובת פרווה. אין שום נזק פיזי.
"ונשמרתם", איסור "מזיק". פוסקים אוסרים זאת.
איסור כשרות הוא באכילה, לא בראייה או החזקה של צעצוע. אין איסור "בל תשקצו" בבובה.
הוא בוחר להתעלם מהבריאות שלנו ושל התינוק שלו עצמו. זו זלזול בזולת.
הוריי נתנו מתנה מכוונה טובה. לזרוק אותה זה "בל תשחית" ופגיעה בכיבוד הורים.
האדום הגדול = עישון | הירוק הקטן = בובה
טענת שהוריי "הורסים את הזהות היהודית" עם הבובה. אבל האם יש דבר יותר נוגד את ערכי היהדות מאשר אדם שמזיק לגוף של אחרים, מזלזל בבקשות המארח, ומסכן תינוקות? מי באמת פוגע בערכים שלנו כאן?
מיטל, ביטול השבע ברכות לא היה צעד נגדך או נגד משפחתך. זה היה צעד בעד הילדים שלנו. בעד הבריאות של גופם.
הוא יכול לבחור לעשן (למרות שזה אסור), אבל אנחנו לא חייבים לספוג את זה בבית שלנו.
אני מבקש ממך לראות את הדברים כפי שהם: אני שומר על הבית, עלייך ועל הילדים. בואי לא ניתן לכעס חיצוני לסכסך בינינו.